זהו הלב של אלוהים. רצון לבבו הוא לברך אותנו ולתת לנו אחרית ותקווה. עוד כשעמנו היה בגלות בבל ועל אף קשות העורף שלו אלוהים אמר:
מחשבותיו הטובות של אלוהים עלינו ורצונו לתת לנו שלום מוזכרות בעוד הרבה מקומות אחרים בתנ‘‘ך, למשל:
זוהי תוכנית אלוהים עבורנו. חיים, שלום ושמחה הנובעים ממערכת יחסים אישית וקרובה איתו.
הבעיה ודאי אינה של אלוהים. ישעיה הנביא הבהיר זאת בדבריו:
ישעיה נוגע במהות הבעיה. הקרע העמוק ביחסים שבין אלוהים לבני אדם נובע מהחטא המצוי בכל אדם באשר הוא. מקור החטא הוא בימי בראשית. אדם וחווה לא צייתו לאלוהים, גורשו מנוכחותו והמשיכו לעשות את הרע בעיני אלוהים (ראו בראשית פרקים ג-ח).
מציאותית וכואבת היא אבחנתו של התנ“ך אודות האדם: “... ִכּי ֵי ֶצר ֵלב ָה ָא ָדם ַרע ִמ ְנּ ֻע ָריו...” (בראשית ח 21, ראה גם תהילים נא 7) ולעומתזאת,מעמדוהקדוששלאלוהים:“ַדֵּבּר ֶאל־ָכּל־ֲעַדת ְבֵּני־ִיְשָׂרֵאל ְוָאַמְרָתּ ֲאֵלֶהם ְקדִֹשׁים ִתְּהיוּ, ִכּי ָקדוֹשׁ ֲאִניְיהָוה ֱאלֵֹהיֶכם”.(ויקראיט2)
אלוהים קדוש ואינו מרשה לחטא להתקיים בנוכחותו! לכן, אלוהים לא יכול לנהל איתנו מערכת יחסים אישית מבלי שקודם לכן יהיה פתרון לבעיית החטא בחיינו. חטא וקדושת אלוהים הם שילוב מסוכן. כלומר, החטא שלנו גורם לאש
ולחרון אף מצד אלוהים. מדוע? כי:
אם כן, כיצד נוכל לפתור את בעיית החטא? האם על ידי עשיית מעשים טובים או שמירת מצוות ואורח חיים דתי?
אנו לומדים מתפילתו שדוד המלך ידע זאת:
אפילו שמירת מצוות התורה לא תעזור לנו. כן, אלוהים נתן את התורה והיא אכן מצביעה על מטרותיו הטהורות של אלוהים ועל קדושתו, אך דווקא משום כך מהווה התורה עדות כנגדנו ומרשיעה אותנו. בדיוק כפי שמשה אמר:
הברית שניתנה במעמד הר סיני הוּפרה על ידי החטאים שלנו! ישנה רק תקווה אחת: ברית חדשה שיכולה לפתור עבורנו את בעיית החטא. למעשה, כבר משה קיווה לפתרון הזה: משה קיווה ל“מילה של הלב”. “וָּמלְיהָוהֱאלֶֹהיךֶָאת־ְלָבְבךְָוֶאת־ְלַבבַזְרֶעךָ,ְלַאֲהָבהֶאת־ְיהָוהֱאלֶֹהיךְָבָּכל־ ְל ָב ְבךָ וּ ְב ָכל־ַנ ְפ ְשׁךָ ְל ַמ ַען ַחֶיּיךָ.” (דברים ל 6) ואכן, ברֹב חסדו אלוהים הבטיח ברית כזו, ברית חדשה:
כבר בתנ“ך אנו רואים שהפתרון לבעית החטא הוא באמצעות אמונה: פנייה אישית לחסדו של אלוהים עם בטחון בהבטחותיו. כפי שכתוב בתהילים קל 8-5:
בדיוק על אותה אמונה באלוהים אשר בכוחה “לתת חיים” הצביע גם הנביא חבקוק:
אין הכוונה כאן לאמונה כלשהי אלא לאמונה האחת באלוהי ישראל אשר רק היא מצדיקה אותנו לפני אלוהים אמיתי וקדוש. אמונה זו היא אשר הושיעה את אברהם אבינו:
אך ישנו דבר חיוני נוסף. מאז ומתמיד היתה הקרבת הקורבנות של בעלי חיים לחלק בלתי נפרד מחיי האמונה. (הבל: בראשית ד 4, נח: בראשית ח 21-20, אברהם: בראשית יב 8-7, יג 4, 18; יצחק: כו 25, יעקב: בראשית לג 20).
בירושלים, על הר המוריה, למדו אברהם ויצחק, באופן דרמטי ביותר, על הצורך בקורבן חלופי. אלוהים שלח וסיפק אִיל כתחליף ליצחק. (בראשית כב 13-8)
דם הקורבן, שׂה הפסח, היה המפתח בגאולת אלוהים את עם ישראל מהשעבוד במצרים:
מאוחר יותר, אלוהים נתן לישראל, דרך משה, מערכת שלמה של הקרבת קורבנות וציווה לקיימה (על כך ניתן לקרוא בהרחבה בספר ויקרא):
אך מדוע שאלוהים ירצה שבני אדם יקיימו מערכת של הרג בעלי חיים?
האדם אשר הקריב את הקורבן ראה את סבלה ומותה הנורא של החיה בעבור חטאו שלו. אדם זה לא רק שראה והבין את הזוועה הנובעת מהחטא אלא גם את העונש שהוא עצמו היה אמור לקבל.
הקרבת הקורבן הצביעה על קדושתו וצדקתו של אלוהים: הוא אינו מתעלם ואינו מקל ראש מהֶרשע, ולחטא תמיד יש מחיר. אך הקרבת הקורבן הצביעה גם על רחמיו וחסדו: אלוהים סולח לזה אשר מתחרט בכל ליבו, ומקבל את מות הקורבן כתחליף למותו של המקריב - ככפרה.
אך בימינו אין מקריבים קורבנות. אם כן, מהי הכפרה עבור חטאינו כיום? היכן ואיזה הוא הקורבן החלופי שאלוהים מספק לנו היום?
ישעיה הנביא ניבא אודות מישהו שייתן את עצמו כקורבן עבור חטאים. הקרבת חיות כקורבן היתה זמנית אך הוא יהיה הקורבן הנצחי. אלוהים נתן אותו להיות כפרה עבורנו היום:
זהו המשיח אשר עתיד היה “להיכרת” (דניאל ט 26). אנו גם קוראים אודותיו בספר ישעיה פרקים מב ְו-מט. אלוהים אומר עליו:
עליו להגשים את הברית החדשה, ברית שמטרתה לפתור אחת ולתמיד את בעית החטא. קורבנו הוא היסוד לברית חדשה זו עליה מנבא ירמיה בפרק לא 34-31 (ראה גם עמוד 44).
ישנם עוד פרטים רבים שהתנ“ך מספר לנו אודות המשיח, להלן חלק מהם:
עליו להיות צאצא של דוד המלך (ירמיה כג 6-5). עליו להיוולד בבית לחם (מיכה ה 1). עליו להתגלות בגליל (ישעיה ח 1־ט 23). מוצאותיו ארציים וגם נצחיים. הוא אלוהים וגם בן אדם (מיכה ה 1; ירמיה כג 6-5 ; ישעיה ט 6-5). הוא ֵי ַחשבלבזויוִיַדחהעלידיעמושלו(תהיליםכב6;ישעיהמט7;נג3). הוא יסבול ביסורים קשים עד “עפר־מוות” (תהילים כב 16) אך אלוהים ירומם אותו. כתוצאה מכך גויים רבים ישובו לאלוהים (תהילים כב 28) – קרא בנושא זה את כל תהילים כב הוא ימות (ישעיה נג 8) אך יקום ויחיה (ישעיה נג 10, השוו גם עם תהילים טז 10). עליו למות (“יכרת”) לפני חורבן בית המקדש השני, כלומר, לפני שנת 70 לספירה (דניאל ט 26).מי זה יכול להיות?
אם נבחן את הנבואות בפתיחות ראש ובכנות, נגלה שזה לא יכול להיות אף אחד אחר אלא ישוע מנצרת. הוא הגשים נבואות אלה כמו גם רבות אחרות מהתנ“ך. ראה עמודים 51-17 לרשימת נבואות מפורטת יותר.
כתבי הברית החדשה הם מקור מידע מהימן אודות חייו ו ָפ ָעלו של ישוע, ומבוססים על עדויות של עדי ראייה. (ראה לדוגמה: לוקס א 3-1; יוחנן יט 35; האגרת הראשונה אל הקורינתים טו 9-1).
ישוע מסר את נפשו כקורבן טהור עבורנו (ישעיה נג 10). דבר זה התרחש כאשר מת מוות נורא על ידי צליבה בירושלים, (ראו מתי כז 55-33) לא רחוק מהמקום בו אברהם למד על הצורך בקורבן החלופי (בראשית כב).
ושוב, אלוהים הוא אשר סיפק! כפרה עבור עם ישראל והעולם כולו!
ישוע זה הוא תקוותו של עם ישראל ושל כל העמים!
הפתרון היחיד לבעיית החטא הוא על ידי קבלתו באמונה. ישוע בעצמו אמר:
כאשר אנו קוראים לאלוהים מכל ליבנו ושמים את תקוותנו במשיח, הברית החדשה מתחילה להשפיע ולפעול בחיינו. אנו מקבלים סליחה מלאה ומוחלטת על חטאינו ומטרתו המקורית של אלוהים מתגשמת:
אלוהים אף מאמץ אותנו להיות בניו ובנותיו, כפי שכתוב בברית החדשה:
בנוסף לכך, כאשר אנו שמים את בטחוננו במשיח, אלוהים נותן לנו את רוחו ובא לשכון בקרבנו. רוחו מגלה לנו את אהבתו הגדולה כלפינו במשיח ישוע (אל הרומים ה 5 ; אפסים ג 19-16). רוח אלוהים בקרבנו נותנת לנו את הרצון והיכולת לעשות את רצון אלוהים.
בדיוק כמו שאלוהים אמר דרך יחזקאל הנביא:
כתוצאה מכך, התנהגותנו תשתנה ותדמה יותר ויותר לזו של המשיח. “ ְפּ ִרי ָהרוּ ַח הוּא ַא ֲה ָבה, ִשׂ ְמ ָחה, ָשׁלוֹם, אֹ ֶרךְ רוּ ַח, ְנ ִדיבוּת, טוּב ֵלב, ֶנ ֱא ָמנוּת, ֲע ָנ ָוה, ִרסּוּן ַע ְצ ִמי.” (אל הגלטים ה 23-22)
“...לֹא ַה ָמֶּות ְולֹא ַה ַחִיּים,לֹא ַמ ְל ָא ִכים ְולֹא ַשׁ ִלּי ִטים,לֹא ְדּ ָבִרים ֶשׁ ַבּהֶֹוה ְולֹא ְדּ ָבִרים ֶשׁ ֲע ִתי ִדים ָלבוֹא, לֹא כֹּחוֹת, לֹא ְגּ ָב ִהים ְולֹא ַמ ֲע ַמ ִקּים ְולֹא שׁוּם ְיצוּר ַא ֵחר לֹא יוּ ְכלוּ ְל ַה ְפ ִרי ֵדנוּ ֵמ ַא ֲה ַבת ֱאלֹ ִהים ֶשׁ ַבּ ָמּ ִשׁי ַח ֵישׁוּ ַע ֲאדוֹ ֵננוּ.” (אל הרומים ח’ 39-38)
בתנ“ך, מייד לאחר הנבואה אודות סבלו ומותו של המשיח (ישעיה נג), ישנו פרק מלא בשמחה (ישעיה נד). פרק זה מתאר את השלום והשמחה שיהיו לעם ישראל לאחר שיכיר בכך שהמשיח נשא את חטאותיו. המשיח פדה ושילם את המחיר:
“מוּ ַסר ְשׁלוֹ ֵמנוּ ָע ָליו” (ישעיה נג 5), והתוצאה היא: “... ְו ַרב ְשׁלוֹם ָבּ ָנ ִיךְ” (ישעיה נד 13).
יבוא היום אשר בו המשיח ישכין את השלום הזה, אך אנו מוזמנים כבר עתה להפוך לאותם בנים ובנות. כולנו מוזמנים להיות חלק מהברית החדשה ע”י אמונה, כך שהדברים הבאים יהיו נכונים עבורנו באופן אישי:
הנה תפילה שעשויה לעזור לך לקחת את הצעד הראשון של אמונה במשיח: